אילו יכלו החפצים לדבר

האינטראקציה ביני ובין שקית החלב בסופר תמיד הייתה קצרה ועניינית.
נגמר החלב בבית.
הופ קפצתי לסופר.
הופ פיזזתי למחלקת החלב הססגונית.
הופ שלחתי ידי לאמבטיית שקיות החלב.
הופ השקית בעגלה.
משם כבר הדרך קצרה למקרר, ובטח קצרה עוד יותר לקיבתם הרעבה של בני הבית.
ממש לא מרגש. הרגל שבשגרה. שקית חלב. זה כל הסיפור.

עם כל מורכבות החיים והמרוץ הבלתי נדלה, שקית החלב שייכת לסיפורים הפשוטים והצדדיים. בדיוק כמו הסיר הגדול שמונח על הכיריים במטבח, שטיחי האמבטיה השרועים על רצפת המקלחות, המזלגות והסכינים שכל תפקידם הוא להוביל את האוכל לפה, כוסות הקפה האהובים במיוחד, מברשת השיניים שיוצאת לפעולה מדי בוקר וערב והמסרק הדוקרני שמחכה שיפקדו עליו לצאת למאבק בקשרים שנוצרו בשיער הפראי.

חפצים. רק עניין של חפצים. זה כל הסיפור.

גם אני חשבתי שזה כל הסיפור. גם אני ראיתי את החפצים שמסביבי כנותני שירות אדיבים ונוחים בממלכת החיים הדינאמיים והתובעניים. גם אני תפסתי אותם כמובן מאליו וכחלק בלתי נפרד מעולם מערבי מתפתח שמעוניין להקל, לזרז ולהוזיל. גם אצלי הם הוכנסו בקלות רבה כאביזרי תפאורה, כדי שהתפאורה הזו תתנהג אליי יפה ובהתאם. כלומר, בעיקר תעשה את מה שנדרש ממנה ותשתוק.

אבל אז הייתה בסיפור הפשוט הזה לכאורה – תפנית בעלילה.
שקית החלב התמימה פתאום נראתה בעיניי שונה.
אריזות האוכל הכל כך טריוויאליות נבחנו בצורה אחרת.
מברשת השיניים זכתה ממני לנקודת מבט חדשה.
אפילו השפתון הסקסי שתמיד הוחזק בתיק – הוזז למקום אחר.

התפנית הזו אירעה כשמשהו חדש נלקח בחשבון מול הנוחות, וזו הבריאות. זה גם שמו של הספר החדש שיצא לאור, "נוחות מול בריאות". ספר שנולד כחלק מפרויקט סיום לימודי "מודעות סביבתית" במרכז הרב תחומי של זאב אבירז ובמסגרת עבודת תחקיר מקיפה על השפעת החפצים השונים על חיינו, אשר כללה, בין היתר, עיון במאמרים ומחקרים ממקורות כגון: Cancer Research UK ,Cancer Council Western Australia,  ו-(FDA (U.S Food and Drug Administration.

אפרופו הדברים הפשוטים של החיים, אז הספר הזה אמנם מוגש בצורה פשוטה וידידותית אך הוא מלמד אותנו שמה שנראה לכאורה בעינינו כפשוט, כחסר משמעות, כטריוויאלי או כמובן מאליו הוא לא באמת כזה. עולם גדול ורחב של ידע עומד מאחורי כל חפץ, צורה והתגבשות כזו או אחרת של חומר, וההתעלמות שלנו ממנו נובעת בעיקר מדבר אחד: חוסר היכולת שלנו לראות קרינה.

"דבר שאינו ידוע, אין משמעו שאינו קיים", כך מקבל הספר את פניו של הקורא, ומיד אחריו מצוטטת הפסקה הבאה: "זוהי הזדמנות אחרונה שממנה אין חזרה. באפשרותך לבחור, הנוחות תשאיר אותך בחלום תוך התעלמות מהמציאות הכואבת או הבריאות תפקח את עיניך מהחלום והאשליה ותעמיד אותך מול העולם האמיתי".

עם פתיח מטריקסי כזה, הסקרנות אינה עומדת בפיתוי וישר מניעה את האצבעות להתחיל ולדפדף בספר הלא שגרתי הזה שצופן בתוכו הפתעות רבות, זוויות ראיה שונות וגילויים חדשים. גם עבור הספקנים למיניהם, כאלה שאינם מוכנים או מעוניינים להיפתח למידע שונה, עשויה להיות הפתעה שכן הם יכולים למצוא שם, בין שלל רשימות החפצים, מהבנאליים ביותר ועד לאלה שפחות – מידע רלוונטי ופרקטי. מידע שיכול להתחבר בקלות יחסית להיגיון הבריא. מכלי מטבח, בישול ואכילה, דרך אביזרים וכלי בית וכלה בתכשירי ואמצעי היגיינה וקוסמטיקה.

קרינה, צורה, חומר, צבע

את הספר כתבו זאב אבירז, בעל מרכז הדרכה רב תחומי בנושאי האנרגיה, העוסק בתחום כ-20 שנה, ובין היתר, גם כתב מעל ל-20 ספרים בנושא, ונאור נאור, איש הייטק זה 25 שנה, הלומד וחוקר את תכונות האנרגיה ומלמד בתחום. הספר, אגב, הגיע לידיו של נשיא המדינה ראובן ריבלין, שהדגיש במכתב ששלח לכותבים, את חשיבות הדברים המובאים בו.

הסיבה לכתיבת הספר היא העובדה שהאנושות אמנם התפתחה בקצב מואץ במאות השנים האחרונות אך במקביל התרחשה מגמה הפוכה –הגוף הפיזי שלנו הלך ונחלש. בעבר הרחוק, האנשים שחיו פה זכו לבריאות טובה ואריכות ימים, דבר שלא בא לידי ביטוי בימינו אנו. מוזר, אה? העולם צועד קדימה, היכולות המנטליות הולכות ומתפתחות אך הגופים הפיזיים שלנו צועדים אחורה. איך דבר כזה קורה? ההסבר שמעניק לכך הספר הוא שהחומרים המלאכותיים והחפצים שמסביבנו, שנוצרו בעקבות ההתפתחות המואצת המבקשת להקנות לנו נוחות – הפכו לאויבים הגדולים שלנו.

לא, לא שלא תטעו לרגע, לא מדובר במזבלות ובהררי האשפה שמקיפים אותנו אלא בחפצים והכלים המקיפים אותנו ביומיום: בבית, בעבודה, מעלינו, מסביבנו, שבסופו של דבר – משפיעים על גופנו. איך הם משפיעים? באמצעות הקרינה הנפלטת מהם, המושפעת מסוגי החומרים, צורתם, צבעם, מידת החום שלהם ועוד.

הספר לא מחזיר אותנו לתקופת האבן. הוא דווקא מעוניין להעניק לנו במסגרת חיינו בעולם המתפתח מודעות סביבתית חדשה, כזו שתעניק לכל אדם את היכולת לבחור את חפציו בצורה נכונה ומועילה מתוך ההיצע הגדול שקיים מסביבו, על מנת שיוכל להשיג בריאות משופרת, הנאה רבה יותר וחיים מלאים באנרגיה.

והוא מצליח לעשות זאת, כי כשמתחילים לנבור לתוכו ולבדוק איזה חפץ בריא יותר או פחות ואיזה שימוש בחפץ הוא נכון יותר או פחות לגוף – מתחילות לעלות תהיות. מתעוררות שאלות. צצים חשדות. אולי אפילו נוצרת מידה קטנה של בהלה, כי מי בכלל חשב שידיות הפלסטיק של הסכינים והכפיות פולטות קרינה ישירה לגוף שלנו? מי העלה על דעתו שהשפעתו של סיר טפלון מרובע על האוכל היא פחותה מזו שנובעת מסיר טפלון עגול? מי חשד שמברשת השיניים העשויה מסיבי פלסטיק פוגעת בנו? מי ראה באמבטיה החמה והמפנקת כחוויה שממש לא מועילה לגוף? ומי שיער לעצמו שהאיפור התמים לכאורה שמעטר את העיניים מחליש את שרירי העפעפיים, וגורם, בין היתר, לצניחתם?

נוחות מול בריאות, שני פרמטרים המונחים על כף המאזניים. כשהנוחות עולה, הבריאות עלולה להיפגע, ולהיפך. בחיים כמו בחיים, לכל דבר יש את הרווח והמחיר, והספר נותן לנו את האפשרות להכיר בשניהם. כנראה שלא סתם טוענים באוזנינו זה שנים ארוכות שאזור הנוחות הוא אזור מסוכן עבור האדם…הפגיעה בבריאות ובאיכות החיים שלנו היא אחת מהסכנות שאורבות לנו בשקט שם.

הספר נוחות מול בריאות הוא חלק ראשון מתוך סדרה, שלדברי הכותבים, מתוכננת לצאת לאור בהמשך. הרבה חפצים שווה הרבה מידע – זו המשוואה, לכן יש למה לצפות.
בכלל, נדמה שאילו החפצים שמסביבנו יכלו לדבר, הם כנראה היו מספרים לנו בעצמם את מה שהספר, "נוחות מול בריאות", מספר בשמם.

לכתבה על הספר השני בסדרה: החיים במרחב עוין