Free Your Mind

החירות כבר מזמן הפכה למילה שנסחטה היטב במכונת הכביסה של מילים גדולות ומפוצצות. על אף שכובסה אינספור פעמים בשלל חומרים, לא הצליחו להסיר ממנה את הכתמים העקשניים שדבקו בה. בכל זאת, אלו כתמים שהחלו להופיע עוד מתקופת צאתם של בני ישראל ממצרים. הרבה זמן חלף מאז, שימוש רב במילה "חירות" נעשה מאז וכתמים רבים דבקו בה מאז. היא דהתה, חלקים ממנה התכלו ונדמה שהפכה ל"לבוש" שעומד בקריטריון של "ללכת בלי ולהרגיש כאילו עם".

מושגים חדשים

זו תהיה פעולה 'טריקית' לחזור להיסטוריה, כי ממנה נראית שרשרת החירות מרהיבה להפליא. בני ישראל יצאו מעבדות לחירות, הגיעו לארץ כנען וכו' וכו'…על אף אולי התרעומת מצד אלו הדוגלים בשימוש בנקודת מבט היסטורית לצורך נקודת מבט לבניית עתיד ו/או בתפיסת חיים הדוגלת בשימור העבר ובתחזוקה שוטפת של המסורת – פניי, לפחות אלו השייכים לי, אל העתיד בלבד. ומכאן, שנת 2013, עיניי רואות צורך להסיר את כתמי העבר על מושג ה"חירות" ולהפוך אותו למושג החדש של המאה ה-21 – "חירות האדם".

זה מושג חדש לגמרי, שאינו דומה כלל למושג ה"חירות" הנחגג מדי שנה בחג הפסח. זו חירות אינדיווידואלית, ממוקדת מטרה אישית, מונעת חיבור פנימי, מבוססת יעוד אישי. זו חירות פרטנית שתוביל לחירות קולקטיבית חדשה בעתיד לבוא. הכוונה לחירות רחבה יותר, שמתאימה למגוון רב של בעלי חירות אינדיווידואלית ושמאפשרת בסיס התפתחות לביטויי חירות שונים. כוחו של האינדיווידואל כבסיס לכוחו של הקולקטיב.

אך לפני הכל יש להבין שנקודת הזינוק של "חירות האדם" מתחילה ברצון – האדם שרוצה לדעת מהי חירותו האמיתית, שרוצה להבין לעומק את המשמעות של היותו מי שהוא, שרוצה לבדוק היכן הוא עבד והיכן הוא בן חורין, שרוצה להתאים לעצמו את מה שנכון ולא להתאים את עצמו למה שלא נכון לו. הרצון הוא ה"סטארטר", הוא זה שצריך להתעורר ולהניע. בלעדי הרצון לא תתרחש חירות אדם.

"הרצון הוא שורש הקיום", אומר פרופ' דוד פסיג, חוקר עתיד וראש החוג לטכנולוגיות תקשורת והמעבדה למציאות מדומה באוניברסיטת "בר אילן":

למה שנרצה לחיות ולחוות חירות?

שאלה טובה לצורך התחלה. ברמת הפרט, על כל אדם לשאול עצמו מהי תכליתו ולאן מובילה דרכו. ברמת הכלל, על כל אחד ואחת מאיתנו לשאול כיצד עלינו לבנות כלכלה חדשה שמבטלת החזקת מירב ההון בידי מיעוט? כיצד עלינו ליצור מערכות חינוך שמעניקות מגוון אפשרויות למגוון בני אדם? כיצד עלינו להפוך מערכות מבזבזות ומבוזבזות למערכות מיועלות ומותאמות? כיצד להנגיש על ידי מערכות ופלטפורמות טכנולוגיות משאבים ואמצעים שקיימים לאין ערוך אך מוסתרים בקפידה?

אם נראה עצמינו כעבדים, רק אז נוכל לפעול למען שחרורינו:

איך עושים זאת?

התשובה האחת הבסיסית לשלל השאלות שהוצגו לעיל היא יציאתו של המוח לחירות – חירות תודעתית. זו לא סיסמה ריקה או מחשבת סרק, זו האמת. בחירות התודעתית נמצאים הכלים, התשובות והפתרונות.

איך נוצר הקשר בין המוח לחירות? צפו בסרטון (09:00):

 

חג הוא תלוי זמן. חירות היא נטולת זמן, מקום ונסיבות.

לכן, אין צורך לחגוג חירות, יש צורך לחיות אותה.