• דבר העורכת
  • Facebook
  • YouTube
מגזין קפה – הווה עתיד אנשים
  • ראשי
  • רוח ומדע
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • כלכלה
  • טכנולוגיה ויזמות
  • עולם הרכב
  • ראשי
  • רוח ומדע
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • כלכלה
  • טכנולוגיה ויזמות
  • עולם הרכב
מגזין קפה – הווה עתיד אנשים
  • ראשי
  • רוח ומדע
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • כלכלה
  • טכנולוגיה ויזמות
  • עולם הרכב
  • ראשי
  • רוח ומדע
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • כלכלה
  • טכנולוגיה ויזמות
  • עולם הרכב
ראשי » כללי » אשת נוסחת הברזל

אשת נוסחת הברזל

Avatar alon

מתמטיקה והיא זה היה לא ולא. במיוחד בשל העובדה שהמורה הייתה דורותיאה בעלת מחזה האימים: גרביים אורתופדיים, נעלי גולדה חומות ומצוחצחות ותחתוני פלנל מבצבצים. אך החיים לימדו את בלהה תורן שמאחורי תדמית האימה מסתתרת אישיות עם עוצמה וכשהסרחון מתנדף הציון עולה. מתמטיקת החיים

אשת נוסחת הברזל

אני והמתמטיקה זה היה 'לא' מוחלט, 'לא' ענק, לא ולא. הייתי מקבלת פיק ברכיים ופריחה כשמישהו שאל בתמימות כמה זה שמונה כפול שבע או משהו על שני צינורות שממלאים ברכה…

הסיבה לאפסיות שלי בתחום השתקפה במלואה במורה המיתולוגית למתמטיקה, דורותיאה, שהייתה זקנה-זקנה, אולי בת….40. אשת ברזל מפחידה ומאיימת שהייתה סיוט ביום וחלום בלהות בלילה.

אני, ילדה תמימה שבהתה שעות בלוח ולא הבינה מה רוצים ממנה, ולצערי נולדתי בספטמבר, במזל בתולה, כלומר אוהבת הרמוניה, שלמות ומוטרדת מפרטים קטנים ועקומים.

אז תגידו אתם: איך יכולתי להתרכז במשולשים ובמצולעים ובנוסחאות אלגוריתמים כשממש מולי ישבה דורותיאה, לבושה בחליפת הפוליאסטר החומה וההדוקה, מקושטת בסיכת הזהב והיהלומים מזכוכית?

והשוס הוא: כשהמורה הנכבדה יושבת על הקתדרה המוגבהת בכיתה בפישוק רגליים קל, אנחנו, הגוזלים התמימים, חוזים במראה אימים: נעלי גולדה חומות מצוחצחות, גרביים אורטופדיים אטומים מהודקים לירך בגומי רחב, ברך לבנה חשופה וטיפ טיפה לפני הברך מתנוססים לראווה תחתוני פלנל ורודים, ארוכים ומחממים עם גומי מהודק.

התמונה האימפרסיוניסטית הזו ריצדה לי מול העיניים כל השיעורים. לא יכולתי להסיט את עיניי מהמחזה, לכן כשקיבלתי מבט מקפיא ומזמין ללוח ונשאלה שאלה מהסוג: "שתי רכבות יוצאות… מתי…?" – הרגשתי שאמבולנס חייב לפנות אותי מיידית כי אני כנראה עומדת למות.

בלילות הייתי עסוקה בתכנון נקמות וחיסולים ובבקרים לבשתי את פרצוף הטיפשה והתפללתי שהיום לא יהיה תורי לחקירות השב"כ של דורותיאה ולמשפטי המחץ שלה: "צאי צאי לדשא, אולי שם תמצאי תשובה" או "באמת אני לא מבינה איך את לא מבינה".

בומרנג בראש חודש

יום הנקם הגיע: ה-1 באפריל. יום התעלולים למורים. החלטנו שדורותיאה הולכת לשלם ובגדול.

גברברי הכיתה קנו "פצצת סרחון" ענקית, אנחנו, הבנות, פירקנו את ידית הדלת וחיכינו בסבלנות שדורותיאה תכנס ותשב על כס האינקוויזיציה. הכל פעל לטובתינו כי כיתתנו הייתה בקומה השנייה ולא היה לדורותיאה לאן לברוח. ידית הדלת התפרקה והדלת נטרקה ונחסמה ליציאה. הבנים השליכו את "פצצת הסרחון" והנקמה יצאה לדרך.

הסירחון היה נורא. הבנות צרחו והבנים התפוצצו מצחוק. רק אשת הברזל, דורותיאה, קמה  בשלווה, אספה את ספריה, פנתה אל הדלת וכשראתה שאין יציאה העמידה בלי היסוס כסא ליד אדן החלון. היא הרימה רגל בוטחת ומקושטת בגרביונים חומים ובתחתוני פלנל, ועברה דרך החלון לכיתה הסמוכה כשחיוך ניצחון על פניה.

איזה בומרנג! איזה באסה!

אנחנו, הטמבלים, נשארנו סגורים ונעולים בכיתה המסריחה ואילו דורותיאה "הנועזת" יצאה לאוויר החופשי. אשת הברזל ניצחה ובגדול.

זה היה רגע מכונן בשבילי. לפתע, דורותיאה מצאה חן בעיניי. תחתוני הפלנל וגרבי הגומי נבלעו בתוך המהומה, ודמותה האמיצה והמלאה כבשה אותי. למותר לציין שדורותיאה לא סיפרה על הפרשה לאיש. לא לחבר המורים ולא למנהל. גם אנחנו לא סיפרנו. התביישנו.

למחרת, היא נכנסה לכיתה כאילו לא אירע דבר והמשיכה לשרטט את המעגל עם הזוויות. פתאום התחלתי להבין מה המשולשים החופפים אומרים…האשה הזאת נראתה לי פתאום גדולה מהחיים. היא כבשה את ליבי. כשאגדל אני רוצה להיות נועזת כמותה…

אפילו אמא שלי לא האמינה כשבתעודה התנוסס הציון "טוב" בפעם הראשונה והיחידה במתמטיקה. שמעתי אותה אומרת לאבא: "סוף סוף היא מעתיקה מהאדם הנכון…".

אבל רק אני ידעתי שאין לי צורך בהרבה כדי ללמוד מתמטיקה: רק תחתוני פלנל, גרביים אורטופדיות ו"פצצת סרחון". זה עשה את העבודה.

Avatar

אלון סוזי |להציג את כל הפוסטים של alon


« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חייבים להתחבר כדי להגיב.

"להיות הכי פסימיים עד ההחלטה והכי אופטימיים אחרי ההחלטה"

"להיות הכי פסימיים עד ההחלטה והכי אופטימיים אחרי ההחלטה"

קשה לכם לקבל החלטות? מפחדים לקחת סיכונים? נכשלתם כבר מספר פעמים? לא עשיתם את השינוי בזמן? לפרופסור יוסי יסעור, מרצה

למה הכסף שלנו קונה פחות? טייקונים וריכוזיות

למה הכסף שלנו קונה פחות? טייקונים וריכוזיות

אמנם הציבור בישראל הבין שיוקר המחייה בלתי נסבל וקשה לשמור על רמת חיים סבירה אך רובו עדיין לא הבין לעומק

הרשמה לדיוור
דרוש מהפך

דרוש מהפך

מערך שלם של אבחונים בנינו כדי לאפשר לילדים שלנו להגדיר את עצמם דרך העיניים המוגבלות שלנו. כן, אצלנו נמצאת המוגבלות

"העיוות זועק לי מכל פינת מציאות שאני נתקלת בה"

"העיוות זועק לי מכל פינת מציאות שאני נתקלת בה"

במשך שנים שימשה כעיתונאית בערוצי תקשורת מובילים וסיקרה את המערכות הפוליטיות, אך חייה השתנו בקיץ 2011, עם פרוץ מחאת

אודות Cafe

מגזין cafe מעניק ידע חדש, תובנות רחבות ונקודות מבט שונות ומגוונות בכל תחומי החיים: התפתחות אישית, חינוך, חברה, כלכלה, טכנולוגיה, הורות ועוד.

המגזין נולד בשנת 2011 בעקבות הרצון לעזור לבני האדם לחולל שינוי בחייהם, להגמיש את מסגרות החשיבה שלהם, להתחבר לכוח הפנימי והאמיתי הקיים בתוכם ולהתחבר לעולם חדש המציע יצירתיות גדולה, חשיבה חסרת גבולות ותוכן חדשני בכל טריטוריות החיים. הוא נועד לזרוק חכה לאלו הסקרנים לדעת, המתמידים לשאול והחפצים לפרוץ דרך הן ברמה האישית והן ברמה הקולקטיבית
לפרטים נוספים כנסו לאתר שלי:
www.sarit-zs.co.il

הרשמה לדיוור
קטגוריות
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • טכנולוגיה ויזמות
  • רוח ומדע
  • כלכלה
  • עולם הרכב
מגזין קפה
  • דבר העורכת
  • ראשי
  • תנאי שימוש ותקנון
  • הצהרת נגישות
נבנה ע"י ByTheWeb

סרגל נגישות

    • visibility_offהשבת את ההבזקים

    • titleסמן כותרות

    • settingsצבע רקע

    • zoom_outזום (הקטנה)

    • zoom_inזום (הגדלה)

    • remove_circle_outlineהקטנת גופן

    • add_circle_outlineהגדלת גופן

    • spellcheckגופן קריא

    • brightness_highניגודיות בהירה

    • brightness_lowניגודיות כהה

    • format_underlinedהוסף קו תחתון לקישורים

    • font_downloadסמן קישורים

    • לאפס את כל האפשרויותcached

    • נגישות לייט
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס