העולם שייך לחדשנים

זה לא שהם לא רוצים, זה לא שהם אינם תומכים ובטח שזה לא מעיד על היעדר אינטליגנציה מצידם. הם פשוט לא מבינים שעבודה חדשה אינה בהכרח נמצאת על לוח הדרושים אלא במוחו של זה שיוצר אותה. שירן בן יהודה עם חדשנות מערערת ופער בין דורי

אמא, נעים מאוד

זה התחיל בניסוי.
הייתה לי השערה כלשהיא שאמי לא לגמרי מבינה במה אני עוסקת, אז החלטתי לבדוק את זה.

אני: "אמא, כשאנשים שואלים אותך 'ומה שירן עושה?…' מה את אומרת להם?"
אמי (במבט שמסגיר עצמו): "אני אומרת שאת מלמדת על התת מודע".
אני: "לא, זה לא מה שאני עושה, אבל תודה על הכנות".

כמו שחשבתי. אבל מקרה אחד עדיין לא אומר כלום, ורציתי לבדוק האם מדובר במקרה יוצא דופן או שזהו רק קצה הקרחון.
אז ביררתי עם חברה. היא סיפרה שאמא שלה הצליחה לתפוס את שם התואר שהיא למדה רק כעבור כשלוש שנים. לימודי התואר עצמו נמשכו ארבע שנים. אחרי שהיא סיימה את הלימודים, אמה כבר יכלה סוף סוף להסתפק בלהגיד "שהיא עובדת הייטק בחברת X" .
חזרתי על הניסוי שוב ושוב והתוצאות חזרו על עצמן.

בשלב הבא ניסיתי להבין מה בעצם קורה פה. הרי מדובר בהורים אינטליגנטים, אכפתיים ותומכים, אז למה הם לא זוכרים במה עוסקים צאצאיהם? התשובה היא שלא מדובר בבעיית זיכרון אלא בפער בין תפיסות עולם שונות.

הקונפליקט שבדרך

במהלך שני העשורים האחרונים, מבלי שייחסנו לזה יותר מדי תשומת לב, עולם התעסוקה שלנו השתנה לחלוטין. זה לא קרה ביום אחד, מדובר בתהליך שינוי רחב ועמוק של כל הדרך שבה אנחנו מתנהלים כשכירים ועצמאים במערכות, חברות וארגונים.

לשינוי הזה אחראי מושג חשוב שכדאי להכיר והוא 'Disruptive innovation'- חדשנות משבשת/מערערת (תלוי אם אתם פסימיים או אופטימיים). הכוונה היא להמצאות חדשות שפשוט משנות את כללי המשחק. האינטרנט הוא דוגמה מצוינת לחדשנות מערערת, כי כולנו חשים את השינוי שהאינטרנט יצר בחיינו בצורה כזו או אחרת.
לרוב מקשרים את המושג הזה להמצאות טכנולוגיות אבל חדשנות מערערת היא קודם כל תפיסות מחשבתיות חדשות שבאמצעותן אנחנו יוצרים טכנולוגיות חדשות. כי אני לא יכולה, למשל, לפתח קסדה שקוראת את המחשבות שלי ומשדרת אותן למחשב מבלי שהצלחתי קודם לתפוס דבר כזה כאפשרי.

התפיסות החדשות שאנחנו יוצרים ומפתחים בתקופה הנוכחית הן שונות לחלוטין מאלו שהורינו מחזיקים בהן. מבחינת אמי, עבודה חדשה היא דבר שמוצאים בלוח דרושים ולא יוצרים בעצמינו. זה לא שאמי לא זוכרת במה אני עוסקת. בתפיסה המחשבתית שלה לא קיים קובץ שנקרא "מורה להתפתחות תודעתית". היא פשוט לא מכירה מקצוע כזה. אותו דבר לגבי כל המקצועות החדשים בעשורים האחרונים ובהם עוסקים חבריי ובני דורי.

לעניין הזה יש השלכות מאוד רחבות, כי גם כשאנחנו רוצים להיעזר בהורינו עם כל הניסיון וחכמת החיים שיש להם, והם רוצים לתמוך בנו כאשר אנחנו בונים את עתידנו, אנחנו נמצאים בקונפליקט. הקונפליקט הזה הוא לא רק בתחום התעסוקה אלא בדרך שבה אנחנו בונים זוגיות, משפחה, מחנכים את דור העתיד ועוד. כדי להצליח לעבוד יחד אנחנו צריכים להצליח לגשר על הפער האדיר הזה.

מתוך אותו ניסוי נולדה הרצאה חדשה שעוסקת בנושאים אלו ואחרים. הנה שתי טעימות ממנה:

העולם שייך לחדשנים 1: