התחזית: רוח בעוצמה כלכלית

הפעם אני מציג בפניכם אפיק השקעה, שנמצא בארץ עדיין בשלבי התהוות אך ברחבי העולם הוא פועל כבר עשרות שנים: טורבינות רוח שמפיקות חשמל.

חנן עינב-לוי מומחה בהקמת טורבינות רוח שמפיקות חשמל. בימים אלה הוא עושה דוקטורט בטכניון בנושא מיקום טורבינות רוח באזורים הרריים, ומעורב בהקמת קואופרטיב שעתיד להשקיע בפרויקטים של הקמת טורבינות רוח בישראל. "החיבור לטורבינות רוח בא מתוך התחביב שלי של בניית טיסנים, מה שמאוד דומה לבניית טורבינות רוח ביתיות. מעבר לכך, מאוד חשוב לי שיקומו בארץ מתקנים לייצור חשמל נקי שיכולים לפעול למשך דורות רבים".

למה כדאי להשקיע בטורבינות רוח?

"טורבינת רוח היא פתרון אקולוגי יותר כלכלי משאר האנרגיות המתחדשות הזמינות בישראל. בשנים האחרונות כל התחום של אנרגיות מתחדשות קיבל תמריצים מהמדינה. אנרגיית הרוח היא בחוד החנית. בישראל יש פוטנציאל רוח לא מבוטל ומוערך בלפחות 1,000 מגה וואט, כלומר, מעל 300 טורבינות ענקיות שיוקמו באזורים גבוהים ברמת הגולן, הגליל, הגלבוע, בין ערד להר חברון, יהודה ושומרון ואילת. נכון להיום טורבינות רוח הן אחד מהפתרונות היותר טובים שקיימים בתחום האנרגיות המתחדשות".

לדברי עינב-לוי, יש מספר סוגי טורבינות. "הטורבינות הקטנות מייצרות עד 15 קילו וואט חשמל, קוטר הטורבינה נע בין 4 -ל 15 מטר. טורבינות כאלה יכולות לספק חשמל של עד 10 משפחות. התעריף שהמדינה מתחייבת לשלם בעבור כל קילו וואט חשמל שמיוצר לשעה הוא הגבוה ביותר ועומד על 1.65 שקלים.

"לדוגמה, יש טורבינה דנית בשם 'גאייה' – הקוטר שלה הוא 13 מטר והיא מותקנת על עמוד בגובה 18 מטר. בסך הכל היא מייצרת כ-11 קילו וואט ברוח של 9 מטר לשנייה. זאת אחת הטורבינות הכי גדולות בתחום הטורבינות הביתיות. עלות הטורבינה מגיעה לכ-200 אלף שקל. החזר ההשקעה לוקח בין  7 – 10 שנים עבור אתר עם רוח מספקת, תלוי במיקום האתר .

"הטורבינות הבינוניות מייצרות בין 15 ל- 50 קילו וואט חשמל. קוטר הטורבינה מגיע לכ-20 מטר. זה כבר משהו שיכול לייצר חשמל של לכ-20 – 30 משפחות. התעריף שנקבע עבור הטורבינות הבינוניות עומד כיום על 1.29 שקל לקילו וואט. המכסה שנתנו בארץ לטורבינות הבינוניות היא 30 מגה וואט שזה אומר שכ-6000 טורבינות יוקמו בשנים הקרובות על ידי יזמים פרטיים ברחבי הארץ.

"עלות טורבינה של 50 קילו וואט – שכוללת את ההתקנה, מדידות הרוח והאישורים – מגיעה לכמיליון שקל. העלות לכל קילו וואט קטנה יותר ככל שהטורבינה גדולה יותר.

"בחוות טורבינות גדולות כבר מדובר בעלות הקמה שיכולה להגיע למאות מיליוני שקלים. הממשלה קבעה יעד של ייצור חשמל דרך טורבינות רוח גדולות בגובה 800 מגה וואט עד שנת 2020. מדובר בפרויקטים הרווחיים ביותר, כמובן שגם המדינה מרוויחה מחוות הרוח הגדולות, מכיוון שהתעריף עומד רק על 49 אגורות לקילו וואט".

כיצד עובד עניין מדידות הרוח בארץ?

"נכון להיום, חסרה מפה של פוטנציאל אנרגיית הרוח. נעשו ניסיונות שלא צלחו בעניין. מפה כזו תחליף את המדידות וכן תחסוך ליזמים זמן וכסף, שכן היא תאפשר בדיקת פוטנציאל האתר. חשוב למדוד במשך שנה (בעיקר לטורבינות גדולות) ולהגיע לממוצע רוח של לפחות 5.5 מטר לשנייה בגובה ציר הסיבוב של הטורבינה. בטורבינות קטנות מנסים לקצר ולמדוד פחות מכיוון שזה לא מצדיק את העלות, מה שאומר שצריך לקחת הימור מסוים לגבי פוטנציאל הרוח באתר. טורבינות רוח הוא עסק כלכלי מאוד במידה ויש לך אתר עם הרבה רוח, שבדרך כלל צריך להיות במקום גבוה ביחס לסביבה וחשוף".

איך ההשקעה מתרחשת בפועל?

"אתה משקיע בטורבינת רוח ומרוויח מהמכירה של החשמל לחברת החשמל. חברת חשמל מתקינה לך מונה נוסף ומודדים בדיוק כמה חשמל אתה מייצר. על פי זה מקבלים את התשלום באמצעות חשבון חשמל 'שלילי'".

האם יהיה ניתן להתקין טורבינות רוח על גגות של בניינים?

"טורבינות רוח באזורים אורבניים הן לא כלכליות ברוב הבתים כי הן לא מספיק חשופות לרוח. זה יכול להיות כלכלי אולי על 'עזריאלי', כיוון שייצור החשמל הוא פונקציה של הרוח".

יש תוכנית להקמת טורבינות כיום בארץ?

"אין עדיין תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) המסבירה מה הן השלבים הדרושים להקמת טורבינות רוח בכל הגדלים במקום כלשהוא בארץ. כלומר, היזמים מחכים למשרד הפנים לסיים את עבודת ההכנה של אותה תמ"א. בנוסף, מתוך הגדרות התעריף לטורבינות קטנות ובינוניות, הן ניתנות להקמה נכון להיום רק בשטחים פרטיים של אנשים או של המועצה המקומית אך לא יכול באדמות מינהל. חוות רוח ניתן להקים על אדמות מנהל, אך הנוהל הבירוקרטי כדי לקבל קודם כל אישור למדידה מסובך מאוד ומרתיע יזמים.

"נכון להיום בישראל קמה רק טורבינה אחת בינונית והיא קיבלה אישור מיוחד מסיבות של מחקר ופיתוח טכנולוגי. יש עוד מספר בודד של טורבינות קטנות, כשאחת מהן מותקנת על גג בית הספר בשדה בוקר, וזאת בזכות מורה שהתעקש להקימה".

"השקעה שאינה מושפעת מתנודות שוק ההון"

לדברי עינב-לוי, טורבינות הרוח לא זוכות לתמיכה מלאה מצד משרדי הממשלה. "משרד האוצר באיזשהוא מקום מתנגד לכל הפתרונות של אנרגיות מתחדשות מכיוון שכולם מבוססים על סובסידיות ממשלתיות שעולות לא מעט כסף לקופת המדינה. משרד הביטחון מתנגד להתקנת טורבינות רוח במקומות מסוימים בטענה של פגיעה במכ"ם. ישנם מתנגדים לטורבינות הרוח המנופפים בטיעון פגיעה נופית ופגיעה בציפורים.

"אך הבעיה הגדולה לאישור התקנת הטורבינות היא שמשרד הפנים עדיין לא נתן הנחיות למועצות המקומיות שמפרטות כיצד ניתן יהיה לקבל היתר בניה. מנהל התכנון במשרד הפנים עדיין עובד על זה בשיתוף משרדי ממשלה אחרים, כלומר, כולם מחכים לתמ"א".

לאחר כל גילוי הגז מדוע כדאי לסבסד אנרגיות מתחדשות בכלל וטורבינות בפרט?

"גז טבעי יוצר פליטה של גזי חממה. הוא אמנם מקטין בחצי את הנזק מפחם ומנפט אך הוא עדיין משנה את האקלים ותורם להתחממות כדור הארץ וכתוצאה מכך להכחדת מינים והקטנת המגוון הביולוגי. כמובן שישנם נזקים מתהליך הקידוח עצמו. בנוסף, מדובר במשאב מתכלה, הגז יספיק ל-10 – 20 שנה ומה יהיה לאחר מכן? מדובר בפתרון ביניים ולכן אנו צריכים לקדם את פתרונות האנרגיה המתחדשים הבלתי מתכלים שהם רוח ושמש.

עלות ייצור גז נמוכה יותר אך יש לקחת בחשבון שהעלות האמיתית גבוהה יותר מכיוון שיש עלויות ביטחוניות בכדי לאבטח את אותם שדות גז, לכן גם גז בסופו של דבר מסובסד מקופת המדינה".

עינב-לוי מעורב בהקמת קואופרטיב שעתיד להשקיע בפרויקטים של אנרגיית הרוח. "אני עוזר בימים אלה להתארגנות קהילתית להקמת טורבינה ביישוב אשחר שליד כרמיאל. מכיוון שלרוב האנשים אין מיליון שקל להשקיע בטורבינה אז מתאגדים מספר אנשים ומשקיעים יחד. יותר משתלם להשקיע יחד בטורבינה בינונית של 50 קילו וואט, מאשר שכל אחד ישקיע לבד בהקמת טורבינה קטנה".

מהן התשואות שניתן לצפות בהשקעה שכזאת?

"ניתן לצפות לתשואה של 7% – 14%, תלוי בחוזק הרוח. ההשקעה אינה מושפעת מהתנודתיות של שוק ההון או ממצב של משבר כלכלי. אנרגיית רוח בסופו של דבר זה פרויקט תשתיתי המתאפיין ברמת ביטחון גבוהה. עוד יתרון בהשקעה זו היא שהתעריף של החשמל מוצמד למדד המחירים לצרכן, דבר שיכול להגן על ההשקעה מפני אינפלציה. חישוב התשואה לוקח בחשבון הוצאות ניהול, בלאי, תחזוקה שוטפת ותשלומי ביטוח. כל אחד מקבל החזר כפונקציה של כמה שהוא השקיע".

האם ניתן לקבל מימון מהבנקים לפרויקטים כאלה?

"נכון להיום הבנק לא נותן מימון לפרויקטים בתחום אנרגיית הרוח, זאת מכיוון שמשרד הפנים עדיין לא נתן מתווה ברור בנושא. לעומת זאת, בפרויקטים דומים של אנרגיית השמש ניתן לקבל מהבנק מימון שמגיע עד לכ-80% מההשקעה, מה שמראה שהבנק רואה בהשקעות כאלה דבר יותר בטוח מדירה וזאת מכיוון שהמדינה ערבה לקנות את החשמל המיוצר בתעריף ידוע ומובטח מראש".

מה בכל זאת הסיכון בהשקעה שכזאת?

"יש לקחת בחשבון את הסיכון שהממשלה תיכנס למשבר כלכלי גדול מתישהו ב-20 שנה של חיי הפרויקט, והיא לא תוכל לעמוד בהתחייבות שלה לקנות את החשמל באותו תעריף מובטח, דבר שישנה את ההיתכנות הכלכלית של פרויקטים אלה. לדוגמה, בעקבות המשבר הכלכלי הממשלות של איטליה וספרד החליטו שהן חוזרות בהן מהתחייבותן לתעריף המובטח שנקבע מראש וקיצצו אותו באופן משמעותי".

אין בטוחות – יש נכונות

הסיבה שהצגתי בפניכם את נושא טורבינות הרוח היא שלדעתי, מדובר באחת ההשקעות המעניינות שיש, וזאת מכיוון שהיא גם סביבתית, גם חברתית וגם משתלמת מבחינה כלכלית.

"לגבי הסיכונים, יש לבחון מה הן האלטרנטיבות העומדות אל מול ההשקעה. במידה והאלטרנטיבה היא השקעה באג"ח ממשלתית גם כן קיים סיכוי שבמצב של משבר כלכלי גדול המדינה לא תעמוד בהתחייבותה כלפי מחזיקי האג"ח, כפי שקרה לאחרונה ביוון. לכן אני אומר שוב ושוב: אין יותר השקעות בטוחות יש רק השקעות נכונות".