• דבר העורכת
  • Facebook
  • YouTube
מגזין קפה – הווה עתיד אנשים
  • ראשי
  • רוח ומדע
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • כלכלה
  • טכנולוגיה ויזמות
  • ראשי
  • רוח ומדע
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • כלכלה
  • טכנולוגיה ויזמות
מגזין קפה – הווה עתיד אנשים
  • ראשי
  • רוח ומדע
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • כלכלה
  • טכנולוגיה ויזמות
  • ראשי
  • רוח ומדע
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • כלכלה
  • טכנולוגיה ויזמות
ראשי » כללי » התענוג כולו שלי

התענוג כולו שלי

מיה גל מיה גל

הפנטזיה לסימביוזה במיטה עניינה בפנטזיה והשפעתה: הרס החיבור של מי אני ומה אני רוצה. עוד הרבה לפני המסע אל עבר התלות וההדדיות המינית יש לצאת למסע מיני של אחד על אחד: פעם אחת אני ופעם שנייה – אנחנו

התענוג כולו שלי

בני זוג רבים בטוחים תמיד שהשני לא מבין אותם. קיימת איזושהיא ציפייה בסיסית מבן הזוג שידע מה אני צריך ורוצה בסיטואציות כאלה ואחרות, וכשהוא לא יודע ומתנהג בשונה מהציפייה שהייתה לי, יש אכזבה.
האכזבות מצטברות ונרשמות ב"ספר הקטן והשחור" שאנחנו שומרים בפנים, עד שלבסוף מגיעים לתחושת בדידות גדולה בתוך הזוגיות, לתסכול מצטבר ולכעסים, ומשם הדרך אל משבר זוגי קצרה.

רובנו חונכנו על "להיות ילדים טובים", על ליישר קו עם מה שמצופה מאיתנו – בבית, בגן, בבית הספר, בחברה. חונכנו לא לצעוק חזק מדי, לא לצחוק יותר מדי, לא להפריע לשכנים, להיות נחמדים אל הדודה, לא לתפוס יותר מדי מקום, לא לדרוש יותר מדי לעצמנו ו…הרשימה ארוכה.
במהלכו של תהליך החינוך הזה גם למדנו היטב כיצד לרָצות את הזולת, למדנו את זה כל כך טוב עד שקצת שכחנו מה טוב לנו, מה אנחנו באמת רוצים, ואם אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, אנחנו מרגישים לא בסדר לבקש את זה ומתמרמרים כשבן הזוג לא יודע בעצמו מה אנחנו רוצים ופועל בהתאם.
כולנו שואפים לסיבמיוזה, רק שאין כזו והפנטזיה הסימביוטית רק מכאיבה ומתסכלת.

כל זה נכון בתקשורת המילולית בכלל בין בני זוג ובתקשורת המינית בפרט.

איך הוא לא יודע?

לא מזמן טופל אצלי בקליניקה זוג בשנות השלושים לחייהם. הם סיפרו שבראשית הקשר היה סקס לוהט וטוב והרבה ממנו, אבל במהלך חמש השנים שבני הזוג יחד, תדירות המין הלכה ופחתה והלהט כמעט שנעלם כליל. כשנכנסתי קצת לעומק העניין ושאלתי כל אחד מהם מה הוא אוהב במין, התשובה הייתה זהה: "אני נהנה כשהיא נהנית" ולהיפך. במשך חמש השנים האחרונות כל אחד מבני הזוג פעל לפי מה שהוא משער שמענג את הצד השני. הכל נעשה מתוך אהבה והתחשבות ורצון לרָצות, אבל בטח לא מתוך הכרות, אינטימיות ובהירות.
המצב המתמשך הזה גרם לתחושת בדידות אצל שניהם. כל אחד מהם הרגיש שהשני לא באמת מכיר אותו, מפספס אותו. "איך יכול להיות שאחרי 5 שנים ביחד הוא לא יודע מה עושה לי טוב?", "איך זה שאחרי 5 שנים היא עדיין מרפרפת עליי באצבעותיה כשהיא יודעת שזה מדגדג לי ולא נעים בכלל?" – הם שאלו, העלו, תהו ומחו.

כשהתעקשתי לדעת מה כל אחד מהם אוהב במיניות, היה להם ממש קשה לענות, הם לא באמת ידעו מה מענג אותם. היה להם יותר קל להתחבר לכל הדברים שהם לא אוהבים, בעיקר כי בשלב זה הרשימה ב"ספר השחור הקטן" כבר הייתה ארוכה והכבידה על ההתנהלות הזוגית.

הם קיבלו הביתה משימה: שניהם עירומים במיטה (גם הסרת הבגדים היא טקסית ומשמעותית, אבל על זה ארחיב בפעם אחרת). היא שוכבת ופאסיבית בתנועותיה, ורק מבקשת ממנו לעשות לה נעים תוך בקשות ספציפיות ופירוט מדויק. הוא מבצע והיא מרגישה ומדייקת את הבקשה, למשל: "תרכך את הלשון, אני מעדיפה אותה רכה ולא נוקשה".
לה מותר לבקש הכל, להתנסות, לחקור, ליהנות. כך, לתור את הגוף כולו, מכף רגל ועד ראש.

חשוב שהפאסיבי יישאר פאסיבי וממוקד בתחושותיו הוא. זה לא מובן מאליו להשאר פאסיבי, להשאר ממוקד, לא לגלוש לעשות עבור השני.

כדאי ורצוי לתזמן את התרגיל הזה, לתת לכל אחד מבני הזוג זמן מוגדר, נגיד כ-20 דקות, להיות פאסיבי ולחקור מה ואיך נעים לו, ואחר כך להתחלף בתפקידים.

זה תרגיל נפלא בכל הרמות – בפתיחות הזוגית, בתקשורת הזוגית, בגילוי וחקירה של המיניות העצמית, של הדרכת בן הזוג, באיך ואיפה לגעת, בלהיות ממוקד בעצמי ועוד.
אפשר לחזור על התרגיל הזה אינספור פעמים. בכל פעם אפשר לגלות משהו חדש, גם על עצמך וגם על בן הזוג שאיתך.

ובאשר לפנטזיה הסימביוטית? אה, היא, לא מביאה למקומות טובים. במקום למסע סימביוטי, צאו למסע אישי, מסע היכרות עם עצמכם ולאחר מכן למסע דומה עם בן הזוג.

 

 

 

 

מיה גל

מיה גל |להציג את כל הפוסטים של מיה גל

מטפלת ומורה מוסמכת ברפואה סינית מסורתית ועתיקה באמצעות דיקור ותזונה, מורה מוסמכת לטנטרה טיבטית ובעלת מרכז "דרך הלוטוס" - מיניות בריאה באופן טבעי. במרכז היא מעניקה טיפול זוגי ומיני באמצעות השילוב בין הרפואה הסינית לבין הטנטרה הטיבטית, טיפול המעניק מענה מקיף לכל הרבדים – הרגשי, הפיזי, הפנימי וההתנהגותי. הטיפול ב"דרך הלוטוס" מאפשר לכל אדם להתחבר אל האנרגיה המינית שלו באופן טבעי וליהנות מחוויה מינית אחרת

« פוסט קודם
פוסט הבא »

0 תגובות

  1. Avatar
    לילך התחבר למערכת כדי להשתתף בדיון 8 באוגוסט 2012 בשעה 12:02

    אהבתי…כל כך נכון. אני לפני אנחנו

  2. Avatar
    מיה גל התחבר למערכת כדי להשתתף בדיון 8 באוגוסט 2012 בשעה 17:47

    תודה 🙂

השארת תגובה

ביטול

חייבים להתחבר כדי להגיב.

למה הכסף שלנו קונה פחות? טייקונים וריכוזיות

למה הכסף שלנו קונה פחות? טייקונים וריכוזיות

אמנם הציבור בישראל הבין שיוקר המחייה בלתי נסבל וקשה לשמור על רמת חיים סבירה אך רובו עדיין לא הבין לעומק

אני המורה והתלמיד

אני המורה והתלמיד

תמיר ללוז מטשטש את הגבולות בין תפקיד המורה לתפקיד התלמיד. הוא, שמשמש כמחנך ומורה במערכת החינוך בישראל, מוצא עצמו לרוב

הרשמה לדיוור
דרוש מהפך

דרוש מהפך

מערך שלם של אבחונים בנינו כדי לאפשר לילדים שלנו להגדיר את עצמם דרך העיניים המוגבלות שלנו. כן, אצלנו נמצאת המוגבלות

"העיוות זועק לי מכל פינת מציאות שאני נתקלת בה"

"העיוות זועק לי מכל פינת מציאות שאני נתקלת בה"

במשך שנים שימשה כעיתונאית בערוצי תקשורת מובילים וסיקרה את המערכות הפוליטיות, אך חייה השתנו בקיץ 2011, עם פרוץ מחאת

אודות Cafe

מגזין cafe מעניק ידע חדש, תובנות רחבות ונקודות מבט שונות ומגוונות בכל תחומי החיים: התפתחות אישית, חינוך, חברה, כלכלה, טכנולוגיה, הורות ועוד.

המגזין נולד בשנת 2011 בעקבות הרצון לעזור לבני האדם לחולל שינוי בחייהם, להגמיש את מסגרות החשיבה שלהם, להתחבר לכוח הפנימי והאמיתי הקיים בתוכם ולהתחבר לעולם חדש המציע יצירתיות גדולה, חשיבה חסרת גבולות ותוכן חדשני בכל טריטוריות החיים. הוא נועד לזרוק חכה לאלו הסקרנים לדעת, המתמידים לשאול והחפצים לפרוץ דרך הן ברמה האישית והן ברמה הקולקטיבית

הרשמה לדיוור
קטגוריות
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • טכנולוגיה ויזמות
  • רוח ומדע
  • כלכלה
מגזין קפה
  • דבר העורכת
  • ראשי
  • תנאי שימוש ותקנון
נבנה ע"י ByTheWeb
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס