• דבר העורכת
  • צור קשר
  • Facebook
  • YouTube
מגזין קפה – הווה עתיד אנשים
  • ראשי
  • רוח ומדע
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • טכנולוגיה ויזמות
  • דבר העורכת
  • שרית זהבי סוזי
  • ראשי
  • רוח ומדע
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • טכנולוגיה ויזמות
  • דבר העורכת
  • שרית זהבי סוזי
מגזין קפה – הווה עתיד אנשים
  • ראשי
  • רוח ומדע
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • טכנולוגיה ויזמות
  • דבר העורכת
  • שרית זהבי סוזי
  • ראשי
  • רוח ומדע
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • טכנולוגיה ויזמות
  • דבר העורכת
  • שרית זהבי סוזי
ראשי » חינוך והורות » משלושה יוצא רק ילד אחד

משלושה יוצא רק ילד אחד

שרון קסטן שרון קסטן

ההורה והילד מוזמנים לעשר דקות של דיווח לקוני, זריז ומובנה מראש. ברוב הפעמים הדברים נאמרים על הילד ולא אליו, והם בעיקר מתמקדים בציונים, מטלות ומטרות שנקבעו עבורו ולא באמצעותו. ההורה מקבל טבלת מספרים, משפטים מסכמים ומילה טובה להמשך ולא נחשף לסיכום תהליכים שעובר הילד בבית הספר ומחוצה לו. יום ההורים עבור שרון קסטן הוא לא עניין פשוט, לא כילדה, לא כאמא ובטח לא כמורה. היא מנסה לשנות בתוך המערכת את המהות הישנה של "נשק יום הדין" אך במקביל היא קוראת להורים לשנות את התייחסותם, לקחת את היום הזה בפרופורציות המדויקות ולהיות עירני כל הזמן לפער הגדול שבין הקידמה לחינוך

Share on Facebook0Share on Google+0Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn0
משלושה יוצא רק ילד אחד

כשהייתי תלמידה בבית הספר היסודי והגעתי עם אמא שלי לכותלי בית הספר בשעות הערב, הוא תמיד נראה לי שונה, אחר, בצבעים וגוונים שלא הייתי רגילה להבחין בהם ביומיום. זה קרה פעמיים בשנה, ביום הורים.

"יום" זו מילה לא מדויקת להשתמש בה. היא מתאימה רק עבור המורה, שכן באותו היום, העבודה שלה  בכיתה באמת התחילה בשעות האור, בשמונה בבוקר, ונמשכה עד שמונה בערב, תחת מעטה של אור פלורוסנט מרצד.

יום הורים מסתכם בעשר דקות, בהן המורה פוגשת הורה (לרוב זו האמא) ואת הילד ומדווחת להם דיווחים שונים. היא מנסה לסכם ארבעה חודשי למידה למספר היגדים כללים והצעות לשיפור.

 אני לא זוכרת מה אמרו לי בהקשר של לימודים אבל בשורה התחתונה תמיד הייתה הבקשה שאפסיק לפטפט ולקשקש במחברות. אני זוכרת את אמא שלי מחייכת ומספרת למורה שכך גם היא עצמה העבירה את השנים בבית הספר. אחר כך, בארוחת הערב, היה מגיע הדיווח לאבא ובכך נגמר הסיפור.

אני זוכרת בבירור את עצמי מביעה פליאה כיצד המפגש הקצר הזה, שלעיתים רובו כלל לא דיבר איתי אלא עליי, בכלל יכול לתאר אותי. איך יכול להיות שלא שאלו אותי שם, במפגש הזה, מה הרגשתי כשהמורה לקחה לי את הציור באמצע או למה בכיתי בשירותים אחרי שמורה אמרה לי שבטח כשאהיה גדולה אכתוב את מדור הרכילות ב"לאשה" (ובכלל לא הבנתי מה היא אמרה אבל נעלבתי מהטון ומהצחוקים של שאר הילדים…)? איך לא דיברו ב"יום ההורים" על כל אלה? איך?

בתיכון טקס "יום ההורים" הלך והחמיר: הלחץ מפני הדיווח, העובדה שהמורים השתמשו ביום הזה כ"נשק יום הדין" והזכירו לי בלי סוף שעלי לקחת את עצמי בידיים. כבר אז לא הבנתי: האם אני צריכה ללמוד בשביל ההורים שלי? האם כל המאמץ, ההשקעה, השאלות והתהיות שלי מגיעים לקיצם בדיווח לקוני של עשר דקות. מה הקטע פה?

רגע, ומה עם התהליכים?

לימים, כשבגרתי, מצאתי את עצמי חלק ממערכת החינוך בכובעים שונים: כתרפיסטית, מאמנת ילדים ומורה. השנה גם החלפתי מורה שיצאה לחופשת לידה, דבר שהוביל לסיטואציה בה נדרשתי לקיים יום הורים לתלמידי כיתה ב'.

כל הזכרונות שלי כילדה, שחלק מהם תוארו לעיל, פתאום הציפו אותי בבת אחת, בעודי מכינה ומלקטת את המידע אותו יהיה עלי להעביר להוריי התלמידים. זה לא נגמר בזה, כי גם כאמא קיבלתי יום קודם לכן הזמנה לשמוע את עשר הדקות על הילדים הפרטיים שלי.

אז נתחיל דווקא מזה שהגעתי לשמוע את מה שהיה למורות לומר על הבנים שלי. לא יכולתי להימנע מלחשוב על השעות הארוכות שהן הולכות לשהות בתוך הכיתה, ובמהלכן לראות עשרות הורים וילדים כמו סרט נע. על אף הקצב המטורף, הכניסה והיציאה של הורים וילדיהם, והשעות הארוכות – עליהן להישאר ממוקדות, עם סבר פנים נאות, להתנצל על עיכובים ועל כך שהן חייבות לרוץ דקה לשירותים, וגם להביע מידה מסוימת של התנצלות על כך שיום ההורים הוא טיפה אחת בים, שאינה משקפת את מה שעובר באמת על הילד.

יאמר לזכות שתי המחנכות שאני פגשתי, שהן דיברו ממש לילדים שלי – דיברו אליהם ולא מעליהם. למעשה, כל השיחה התנהלה עם הילדים ואני רק הקשבתי לנאמר. היה גם נראה לי שהילדים לא הופתעו כלל משום דבר והיו ושותפים מלאים לתהליך.

את יום ההורים שלי, כמורה, עשיתי במתכונות דומה מאוד ובשני מקרים לא הצלחתי לעצור את הדמעות. מקרה אחד היה כשהבנתי עד כמה הילדה שישבה מולי באותו הרגע בכלל לא פנויה ללמידה בעקבות מה שמתרחש בביתה הפרטי, וששיחה על התקדמות או רגרסיה לימודית בכלל לא מתאימה אלא רק התמקדות בהתמודדות הרגשית והחברתית. המקרה השני היה כשאם של תלמיד בחרה להודות לי על כך שמצאתי את המפתח ללבה של בנה, אחרי שבמהלך שנה שעברה איבדה את מקום עבודתה בשל כמות הפעמים שנעדרה ממנו שנוצרה בהתאם לכמות הפעמים בה הושעה בנה מבית הספר. באותו הרגע הבנתי שאמנם עשר הדקות הללו לא משמעותיות ברמת הדיווח האמיתי אבל לפעמים הן כה חשובות ולו בשביל להתחבר ברמה האנושית על מנת שילד אחד מקסים יראה את אמא והמורה מתרגשות מהתפתחותו.

ובכל זאת, ישנם שני דברים שהייתי בוחרת לשנות בהקדם. בראש ובראשונה – ציונים. במקום ציונים הצבת מטרות אישיות בתחומי הדעת השונים, כמו גם בתחום הרגשי והחברתי. הדבר השני, ביום ההורים הייתי מתמקדת עם הילד בתהליך אותו הוא עשה או עדיין רוצה לעשות על מנת להשיג את המטרות האישיות שהוא הציב לעצמו. שני פרמטרים חשובים בהתפתחות הילד: מטרות אישיות שהוא בעצמו הציב ותהליך השגתן.

המהות היא לא ביום הזה

בינתיים, עד שאני ושכמותי נוכל לשנות בתוך המערכת את דפוסי ההתנהלות, אני מציע לכם, ההורים, לעשות אצלכם ובתוככם את השינוי.

קבלו את יום ההורים בפרופורציות הנכונות, כלומר: אל תעשו מזה עניין גדול אך גם אל תתעלמו לחלוטין. דאגו להיות בקשר רציף עם המורה במהלך כל השנה, ואל תגיעו 'מופתעים' ליום ההורים. היו שם עבור הילד ומה שהוא זקוק באמת. עזרו לו לקבל ביקורת כאלמנט בונה להמשך התהליך, ובמקביל עזרו לו לקבל מחמאה וטפיחה על השכם כמוטיבציה לעוד הישגים שברצונו להשיג. עודדו את הילד לראות את הישגיו ביחס לעצמו וביחס למקום בו הוא היה תקופה קודם לכן. שקפו לו את התהליך המשמעותי שהוא עושה, ואל תתמקדו בציון בודד או אירוע התנהגותי כזה או אחר.

יום ההורים זו דוגמה לפערים בתוכם אנחנו חיים בימים אלה, פערים שנובעים מעולם שמשתנה מהקצה אל הקצה בעוד מתכונות הלמידה, תהליכי ההתפתחות ודפוסי החינוך נותרים בעינם. זהו פער גדול בין הקידמה לחינוך. האם גם אתם פוגשים בפער הזה? האם אתם מודעים לו? מוזמנים לשתף, להאיר ולהעיר.

Share on Facebook0Share on Google+0Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn0
שרון קסטן

שרון קסטן |להציג את כל הפוסטים של שרון קסטן

נשואה ואם לשלושה ילדים.
מקצוע: Play Therapy - טיפול רגשי וחברתי לילדים, פרטני ובקבוצה, בשילוב הדרכת הורים (אוניברסיטת בר אילן), אימון אמהות לאיזון, אימון אינטגרטיבי לילדים ונוער. ותק: עוסקת בתחום המשחק ככלי חינוכי וטיפולי למעלה מעשר שנים ובהדרכה ואימון הורים - בארבע השנים האחרונות.
התמחות ספציפית: עוסקת בטיפול רגשי פרטני בשילוב הדרכות הורים. ניסיון רב שנים בדיאלוג פתוח המשלב את הצוות החינוכי (מורה/גננת) וההורים כבסיס בעל שפה משותפת לתמיכה בילד (כהשלמה לתהליך הטיפולי).
ייחוד הטיפול: טיפול רגשי באמצעות משחק מהווה שיטה פורצת דרך. הטיפול בשיטה זו בנוי על הדרך הטבעית של הילד ללמוד על עצמו ועל מערכת היחסים שלו עם סביבתו, כאשר המשחק הינו שפתו הטבעית של הילד והצעצועים משמשים לו כמילים.
דרך הטיפול במשחק הילד לומד לתקשר עם אחרים, להביע רגשות ולהתאים את התנהגותו במצבים שונים. המשחק מאפשר הבעת מחשבות ורגשות בצורה המתאימה להתפתחותו. שפת הטיפול הינה שיקוף והכלה ללא שיפוט. ילדים המשחקים במרחב הטיפולי לומדים לווסת רגשות, להיות מודעים לתחושות ולמחשבות ובכך מקבלים חיזוק פנימי וארגז כלים לצמיחה אישית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

0 תגובות

  1. רגב איריס התחבר למערכת כדי להשתתף בדיון 14 בינואר 2013 בשעה 10:02

    לעניין בהחלט.. מציף במחשבה… טוב בואי תקימי מפלגה.. אחרייך.. יישר כוח

השארת תגובה

ביטול

חייבים להתחבר כדי להגיב.

כשהחכמה תהפוך אותנו למאהבים טובים יותר

כשהחכמה תהפוך אותנו למאהבים טובים יותר

אנשים מאבדים כיוון, הריקנות הולכת ומעמיקה, האלימות גואה, המחלוקות מחריפות והרשימה עוד ארוכה. זה נראה ומרגיש שהעולם שלנו השתגע, שזירת

אתה יזם חדשני או מיושן?

אתה יזם חדשני או מיושן?

על השאלה הזו תוכל לענות כשתדע האם אתה שייך למודלים הישנים: "העובד העצמאי" (עדיין מתפקד כשכיר של עצמו) ו"יזם הלייף

הרשמה לדיוור
Top Ten Online Dating Sites No Register Needed<br>

Top Ten Online Dating Sites No Register Needed

Phone design excellent but it does dating online service for relationships free search have problems like shutdowns by itself and

דרוש מהפך

דרוש מהפך

מערך שלם של אבחונים בנינו כדי לאפשר לילדים שלנו להגדיר את עצמם דרך העיניים המוגבלות שלנו. כן, אצלנו נמצאת המוגבלות

אודות Cafe

מגזין cafe מעניק ידע חדש, תובנות רחבות ונקודות מבט שונות ומגוונות בכל תחומי החיים: התפתחות אישית, חינוך, חברה, כלכלה, טכנולוגיה, הורות ועוד.

המגזין נולד בשנת 2011 בעקבות הרצון לעזור לבני האדם לחולל שינוי בחייהם, להגמיש את מסגרות החשיבה שלהם, להתחבר לכוח הפנימי והאמיתי הקיים בתוכם ולהתחבר לעולם חדש המציע יצירתיות גדולה, חשיבה חסרת גבולות ותוכן חדשני בכל טריטוריות החיים. הוא נועד לזרוק חכה לאלו הסקרנים לדעת, המתמידים לשאול והחפצים לפרוץ דרך הן ברמה האישית והן ברמה הקולקטיבית

הרשמה לדיוור
קטגוריות
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • טכנולוגיה ויזמות
  • רוח ומדע
  • כלכלה
  • כללי
מגזין קפה
  • דבר העורכת
  • שרית זהבי-סוזי
  • ראשי
  • צור קשר
  • תנאי שימוש ותקנון
נבנה ע"י ByTheWeb
גלילה לראש העמוד
דלג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס