צוק איתן – לאן?

למה אנחנו בוהים שעות בטלוויזיה ומנסים להקשיב לכל הפרשנים והדיווחים? אנחנו מחפשים הבנה. אנחנו מחפשים סדר בכל הבלאגן. אנחנו מחפשים פיתרון, את האור בקצה המנהרה. ואנחנו מוצאים? לא.

אז מה אנחנו עושים? ממשיכים לצפות ולבכות.

הגלגל הזה לא הגיוני אבל באמת כשמסתכלים על עולם התוצאות מבלי להבין את הסיבות להכל, דברים באמת נחזים להיות לא הגיוניים ולא ברורים, והפתרונות הם בגדר ניסוי וטעיה בלי באמת לדעת אם הוא יצליח או לא.  כמו שאומר ביבי: "כל האופציות על השולחן" .

עכשיו האופציות אינן הבעיה. הבעיה היא לבחור את האופציה הנכונה.

כשאנחנו מבינים את עולם הסיבות, קל לנו יותר לבחור באופציה הנכונה. אנחנו מבינים את הסיבה למצב, אנחנו מבינים את הסיבות האמיתיות לסכסוך, אנחנו מבינים מה השתבש בהיסטוריה היהודית שהוביל אותנו לסכסוך, ואנחנו מבינים איך בדיוק לפעול נוכח המצב.

אני הולכת לפרוש בפניכם מעט את הסיבות ואת הדרך בה אמור לפעול העם היהודי במצב היום. אני בטוחה שאם יפעלו כל הגופים לחקר ההיסטוריה לבדיקת טיעוניי לאורך השנים הם ימצאו כי הטיעונים נכונים, ויקנו לממשלות הבאות דרך פעולה נכונה יותר שהוכחה מחקרית ולא רק נטענה ברמה התיאורטית.

ולעניין.

העם היהודי מלכתחילה נברא לצורך – לצורך הכנת המקום הזה לשינוי העידן שהחל ב 21/12/12. העם היהודי מכיל נשמות שסיימו את המחקר האישי שלהם באנרגיות המים ואדמה. אנרגיות המים שעוסקות בטובת הכלל, ברגש, בזרימה עם הסביבה, באחדות ועוד, ואנרגיות האדמה העוסקות במסגרות, בעשייה, במימוש ובהוצאה לפועל. אותן נשמות "מוכשרות" שסיימו את התפתחותן בנושאי מים ואדמה החלו לרדת עם האנרגיות החדשות המאפיינות את העידן החדש- האוויר והאש. האוויר אחראי על הבנות, חכמה, שקיפות ובהירות והאש אחראית על היוזמה, היצר, היצירתיות ועוד.

אם נסתכל על העם היהודי עוד מתקופת התנ"ך נראה כי מוטיב האש והאוויר מלווה אותנו לאורך כל הדרך – בצורה המאוד מוחשית בסיפור הסנה הבוער בו האש והאוויר דומיננטיים והעץ לא נשרף ובסיפור עמוד ענן (אור) ועמוד האש (אש). לכל אורך הדרך, דרש יהוה מבני ישראל לפעול על פי הברית שכרת עימם- אתם תפעלו עם אוויר ואש, תלמדו את אנרגיות האוויר והאש, תלמדו אחרים את האוויר והאש ואני אתן לכם אנרגיה, ניצחונות, שליטה, כוח, חומר, אדמה. כך, ראינו שבכל עת שבני ישראל הלכו ככל הגויים, שמו פסל כנגדם וכדומה – עברו עליהם שנים רעות עד שקם נביא, שופט, מלך, שחזר לפעול על פי התחייבות של עם ישראל בחכמה, ביצירתיות וביוזמה. כשזה קרה, תמיד ישראל ניצח את אויביו, ותמיד היו בני עמים אחרים שעזרו לישראל כמו יעל אשת הקיני.

כבר בעת העתיקה היו טמונות בעם היהודי יכולות האש והאוויר, וגם היום ניתן לומר שההשפעה הרבה ביותר בעולם הטכנולוגי מקורה ביהודים. לא צריך לעשות מחקרים מקיפים שיוכיחו זאת, די בנתון שאומר ש- 27.8% מזוכי פרס הנובל בעולם הם יהודים בעוד שחלקם באוכלוסייה הוא 0.227 אחוז לערך.

חלק מתפקיד העם היהודי היה להביא את יכולותיו לעולם ולפתח אותו, ובמיוחד את הפלג המוסלמי. לא סתם התחתן אברהם אבינו עם הגר ולא סתם נולד ישמעאל. החיבור בינינו לבין המוסלמים נבע מהסכמה הדדית, לפיה היהודים יפתחו את המוסלמים עם האש והאוויר שלהם. היהודים ישלטו בחכמה, ביצירתיות ובאהבה על העמים הסובבים אותם ויכוונו אותם לשינויים הצפויים בעידן החדש. היהודים ממש לא אמורים היו לשלוט על אדמות לנצח או לכבוש אותן, כי עם האיכויות הטמונות בהם לא נדרשת אדמה כדי לשלוט ולהשפיע. די ביצירתיות, יכולת טכנולוגית וכמו שנוהגים לקרוא לזה – יכולת הרתעה.

היהודים כמעט ולא היו עובדי אדמה. אולי הם שלטו בגרים שעיבדו את האדמה אך כאומה הם לא היו עובדי אדמה. באירופה, טרם מלחמת העולם השנייה, ניתן היה למצוא יהודים כמנהלים בבנקים, מרצים באוניברסיטאות או אנשי עסקים ממולחים. הניסיון הרב של היהודים במים ואדמה כמו יתר העמים (היהודים כבר סיימו את ההתפתחות שלהם במים והאדמה בטרם קיבלו את אנרגיות האש והאוויר) והידע היחסי שלהם באש ובאוויר – הם שנתנו ליהודים מאז ומעולם, הן באירופה והן היורדים הרבים לארה"ב משנות השבעים ועד היום, את היתרון היחסי. לא היינו טובים יותר במים ואדמה אלא רק ביכולת הנוספת שלנו ליצור יש מאין, להבין הבנות חדשות, לחשוב מחוץ לקופסה, להקדים את האחרים ולקדם את האנושות. זה גם מה שעורר קנאה גדולה כלפי היהודים, עורר אנטישמיות והוביל אותנו בסופו של דבר לעלות לארץ ישראל ולהקים אותה.

היכולת האווירית שלנו וכיפת ברזל

כל עוד ישבנו בארץ ישראל עם הערבים ולא התיימרנו לקחת להם שטחים לטובתנו, היחסים בינינו לבין הערבים היו טובים. נעזרנו במים ובאדמה שלהם והם נעזרו באש ובאוויר שלנו. הערבים עבדו ואנחנו חשבנו איך לייעל.

כשהוקמה המדינה הערבים התמרמרו על נטילת השטחים אלא שאנחנו, העם היהודי הקטן במדינה הקטנה, היינו מאוחדים והשתמשנו ביכולתנו האווירית שלנו, בשכל וביצירתיות כדי לגבור על מיליוני הערבים שתקפו אותנו ובאו להורגנו.

במלחמת ששת הימים השתמשנו ביכולת האווירית שלנו על מנת להכריע את המלחמה בתוך 6 ימים אך לאחר מכן שכחנו את הברית שלנו עם יהוה והתחלנו שוב לפעול כשאר הגויים. ירדנו לאדמה. חפרנו, ביצרנו, כבשנו. שגינו בקונספציה ונפלה עלינו מלחמת יום הכיפורים. מלחמה נוראית של מים ואדמה. בלי חכמה ובלי יצירתיות. מלחמת הישרדות.

בכל המלחמות והמבצעים מאז לא היו מטרות מוגדרות ולא הייתה אחדות בקרב העם היהודי. רק חלק מהעם ספג אז את מטחי הקטיושות או המרגמות. תמיד היו מתנגדים, כמו תנועת 4 אימהות, שפגמו באחדות העם ושיבשו אנרגטית את המטרה שהוצבה למבצע או למלחמה. לכן, כשנכנסנו רגלית לעומק השטח, כשפעלנו בדרך המים והאדמה, ספגנו אבדות וכישלונות רבים.

במבצע "צוק איתן" הגיעו הטילים לכל רחבי הארץ. כולם נפגעו. כולם סבלו. היה קונצנזוס רחב מאוד להיכנס למבצע. יחד עם זאת, בראשית המבצע לא נכנסנו רגלית לשטח. לא פעלנו בדרך המים והאדמה…יותר נכון לומר קצת – וזה מה ששיבש את ההתנהלות בסופו של דבר.

בשל היכולת האווירית שלנו וכיפת ברזל, מערכת שאין לאף מדינה אחרת בעולם, הרוב המוחלט של הטילים ששוגרו לעבר מדינת ישראל יורטו באוויר או שנפלו בשטחים פתוחים. המערכת שנוצרה על ידי האש והאוויר הישראליי סיכלה את ניסיונות המים והאדמה לפגוע בנו.

איפה נפלנו?

נפלנו כשנכנסו שיקולים של מים ואדמה למכלול ה"אופציות שעל השולחן". נפלנו כשבחרנו לא לתקוף מטרות שעלולות לפגוע במטרות חפות מפשע, על אף שכמה טילים עוצמתיים לשם היו יכולים אולי להשמיד או לפגוע בצורה חמורה בכל מערך המנהרות ההגנתי של החמאס. פחדנו לתקוף כי מה יגיד העולם אם נפציץ חולים בבית חולים או מתפללים במסגד? איך נסתדר בלי עזרה כספית (כסף=אדמה) מהעולם?

אז מה עשינו?

ירדנו למים ולאדמה. נכנסנו רגלית לשטח.

למה ירדנו למים ואדמה?

לא הייתה ברירה, כי בשנים שקברנו את הראש בחול התהוו מנהרות התקפיות רבות שסיכנו את אזרחי מדינת ישראל.

למה קברנו את הראש בחול?

העדפנו להעביר תקציבים לישיבות ולשטחים (=מים ואדמה), במקום להשקיע במוח היהודי הגאוני שימצא אחת ולתמיד את 'כיפת הברזל' של המנהרות, את מעיל הרוח של המנהרות, את האמצעי לאתר ולחסל מנהרות מרחוק. בזה בדיוק כוחנו.

אז אולי ביבי לא מבין מה זה אש ומהו אוויר, אבל הוא מבין היטב היום בחשיבות הרבה של השקעת משאבים באוויר ובאש ובמוח היהודי שיכול בקלות, אם יוקצו לו המשאבים, כמובן – תוך שנה וחצי למצוא פתרון למנהרות או לכל רעיון שיעלה האויב.

ביבי והצמרת המדינית והביטחונית מבינים היום היטב כי הצלילה למים ואדמה – ללחץ הקהל האינסופי, לתחינות אימהות השבויים והחטופים- שדיברו ללבה של האוכלוסייה ששחררה בסופו של דבר את גלעד שליט – הייתה טעות חמורה. אני בטוחה כי ראש ממשלה, הקבינט הביטחוני ונבחרי ציבור כבר מבינים היום כי תפקידם לחשוב על כלל הציבור ולא על ילד אחד או אמא אחת בלבד. כמו כן, שראש ממשלה אמור לחשוב עם הראש (!) ולא עם הלב (!!). כולנו כבר יודעים שכשהרגש עולה השכל משתתק.

אני לא אומרת לא להרגיש ולא לחמול, אבל בשיקול דעת .

אנחנו מקבלים כל הזמן סימנים, הן ברמת הלאום והן ברמת הפרט. גלעד שליט היה סימן מאוד מוחשי לאיום המנהרות אך לא קראנו את הכתובת על הקיר. באגף מודיעין היו סימנים גלויים וסמויים עוד קודם לכן אך המנהיגות פשוט בחרה להתעלם מהם. כשאנחנו יודעים לקרוא את הסימנים אנחנו יודעים בדיוק איך לפעול. אל לנו לחכות לאירוע אותו בא למנוע הסימן אלא לטפל בו מבעוד מועד.

אז הנה לכם ההבנות

ככל שנפעל בהתאם לתפקידנו כמובילי האנושות בהבנה, בהתפתחות הטכנולוגית והקידמה כך יעריכו אותנו יותר. ככל שנשמור את הפיתוחים הטכנולוגיים בידנו כך נהיה חזקים יותר ובעלי כוח הרתעה גדול יותר. ככל שנפעל מתוך ידיעה – אוויר ולא מתוך פחד- מים, כך יכבדו ויעריכו אותנו יותר בעולם.

ולגבי השמאלנים,

השמאלנים עדיין נאמנים למטרה הראשונית של העם היהודי להיות אור לגויים ולדאוג ולקדם כל גר אלא שהעם היהודי בחר אחרת. הוא בחר את הבחירה הלא נכונה אולי באדמה על פני פיתוח והתפתחות, אבל הוא בחר את בחירתו. הוא כבש והקים נגדו התנגדות חסרת רחמים וצלם אנוש שמקריבה את אזרחיה מבלי להניד עפעף. זה המצב היום ואתו עלינו להתמודד. לא ניתן לחזור  אחורה ולהיות אור לגויים במתכונת השמאלנית המקורית. פשוט לא ניתן. היום צריך להתמודד עם המצב שנוצר בעזרת כל האש והאוויר האפשריים שלנו על מנת להגן על עצמנו כעם ועל מנת לשקם את כוחנו ואת כוח ההרתעה שלנו. רק משם, רק מעמדת כוח משמעותית, נוכל להיות אור לגויים, גם ברמת המים – האהבה והחמלה אך לא מרמת החולשה.

אז עכשיו כשאנחנו מתחילים להבין את הסיבה לסכסוך ואת הדרך בה התחייבנו לפעול, ויודעים לקרוא את הסימנים הן ברמת הכלל והן ברמה האישית, בטוחני שהבחירה בין כל האופציות שעל שולחן הקבינט תהיה קלה הרבה יותר.