• דבר העורכת
  • Facebook
  • YouTube
מגזין קפה – הווה עתיד אנשים
  • ראשי
  • רוח ומדע
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • כלכלה
  • טכנולוגיה ויזמות
  • עולם הרכב
  • ראשי
  • רוח ומדע
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • כלכלה
  • טכנולוגיה ויזמות
  • עולם הרכב
מגזין קפה – הווה עתיד אנשים
  • ראשי
  • רוח ומדע
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • כלכלה
  • טכנולוגיה ויזמות
  • עולם הרכב
  • ראשי
  • רוח ומדע
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • כלכלה
  • טכנולוגיה ויזמות
  • עולם הרכב
ראשי » כללי » שיעורים על פני ה"גלובוס"

שיעורים על פני ה"גלובוס"

Avatar alon

אריק, סטודנט מהטכניון, חתיך משגע, לימד אותי מה זה שהרכבות יוצאות והבארות מתמלאות. הרבה תותים, הרבה שוקולדים, חפיפת משולשים זקופים וזוויות חדות מאוד. כשהנכד שלי ביקש שאעזור לו במתמטיקה, ידעתי שאני צריכה לסדר לו מורה פרטית

שיעורים על פני ה"גלובוס"

הנכד שלי צלצל וביקש: "סבתא, תעזרי לי עם השיעורים במתמטיקה…".

עד היום, כשאני נתקלת בבעיה מתמטית סבוכה כמו 5 אחוז מ-49, אני מקבלת פריחה וחום גבוה.

בכל שיעורי המתמטיקה בילדותי ישבתי כמו גולם. לא יכולה ללמוד אצל מורה שגרב אחת שלו חומה והשנייה שחורה, ושתיהן ארוזות בזוג סנדלים…המורה שלי למתמטיקה הרס לי את החיים. בגללו  אני לא יכולה להיות מהנדסת חלל, חוקרת רעידות אדמה או ארכיטקטית כמו שאבא שלי חלם שאהיה.

קראנו למורה הזה "גלובוס" כי הגובה והרוחב שלו יצרו בחן ובשלמות את מבנה כדור הארץ. אחת הבעיות הייתה כשההורים היו מגיעים לאסיפת הורים ומחפשים את מר "גלובוס", איש לא ידע במזכירות על מי הם מדברים.

ל"גלובוס" היו שיטות משלו לעינוי תלמידים. הוא היה קורא לנו, האומללים, ללוח, מזיז את משקפיו נמוך-נמוך אל גשר אפו, ויורק מתוך שיניו התותבות: "שתי רכבות יוצאות…." או "שני ברזים ממלאים בריכה…". שאלות מהגיהנום.

עברו 50 שנה ועדיין הרכבות יוצאות והבארות מתמלאות…. ועכשיו הנכד שלי בצרות.

ליבי אליכם, ילדי ישראל, אין פלא שאתם מקום לפני אחרון במתמטיקה בעולם…

המורה "גלובוס" עשה לי את המוות. הוא קרא לי כל שיעור ללוח, לקול צהלתם של חבריי: "הנה ההצגה מתחילה!" לא ידעתי כלום ו"גלובוס" המבסוט היה זורק את משפטי המחץ: "את צל של אפס", "צאי, צאי עיזה לדשא ירוק"…כשהכיתה מתפוצצת מצחוק ואני הקורבן הקבוע.

כך, עברו השנים בנחת, כשאני מקבלת צל של אפס בתעודה, ומבלה שעותיי בדשא ירוק כמו עיזה.

לאמא שלי הפך הכישלון לאתגר. במשפחה שלנו לא נכשלים!

יום אחד כשנמאס לה, היא החליטה על פתרון לבעיות המתמטיקה שלי: היא מצאה לי מורה פרטי, סטודנט בטכניון, ושמו אריק. "אריק הגיע לגור עם סבתא שלו. הוא ישמח לעזור לך. הם גרים ברחוב של העירייה. הוא מחכה לך בחמש", היא הודיעה לי.

רק זה היה חסר לי, עוד מנה של מתמטיקה אחרי הצהריים, אבל כשאמא שלי נתנה בי מבט מקפיא, הבנתי והתחלתי להתכונן: הורדתי את התלבושת האחידה הזוועתית- את החצאית הכחולה עם הפליסה ואת חולצת התכלת עם הצווארון הגדול (מי שהמציא בזמנו את התלבושת האחידה שנא צעירים כנראה), לבשתי ג'ינס וטריקו כמו בן אדם נורמלי והורדתי אט-אט מהמדף הכי גבוה את ספר המתמטיקה וניגבתי מעליו את קורי העכביש. עד אז לא פתחתי אותו וכנראה הגיע הזמן לבדוק מה כתוב בו, חודש לפני הבגרות. כך, פסעתי בלי התלהבות אל עבר העינוי החדש שהמתין לי: שיעור פרטי במתמטיקה.

התנגשות רכבות

הסבתא של אריק פתחה לי את הדלת. היא הייתה זקנה קטנה וכפופה, ונראתה מפחידה למדי.

"בואי, בואי, אריק מחכה לך", אמרה ודחפה אותי קלות לחדר צדדי. על השולחן הניחה קערה מלאה בתות שדה וצלוחית עם שוקולדים, ואמרה בחיוך בלי שיניים: "זה טוב למתמטיקה".

הנכד לא דמה בכלל לסבתא. הוא היה ענק ומתולתל, עם עיניים צוחקות, חתיך משגע, כזה שיש רק בחלומות. סוף סוף אמא שלי עשתה משהו חיובי!

אריק, הסטודנט לארכיטקטורה, לא אכזב. הוא פתח את ספר המתמטיקה, הביא דף שרטוט ענק וצייר לי בכישרון רב את הרכבת היוצאת מחיפה, ואחר כך זאת היוצאת מבאר-שבע, וסימן לי את תחנת המפגש – ככה, בקלי קלות.

פתאום אורו עיניי: בפי מונח תות שדה קטן, מיד אחריו שוקולד מתוק, על ברכיי מונחת ידו הבוטחת של אריק, ראשי בעננים והמתמטיקה הופכת לאהובת נפשי.

אריק היה גאון!

כשהגענו לחפיפת משולשים, לא היה צריך לדבר הרבה. המשולשים עמדו זקופים ונקראו לדגל. כל הזוויות היו חדות ונתקעו לי כמו חיצי קופידון ישר בלב. מעגלים הקיפו אותנו בחיבה, ופירמידות נמדדו בדיצה. הפכתי למלכת המתמטיקה!

תות שדה-שוקולד, אריק, ידו מונחת באהבה על הברכיים או במקום אחר – שילוב מנצח.

אפילו המורה "גלובוס" שם לב שטעמתי מ"עץ הדעת", וכמעט נחנק מרוב תדהמה כשצ'יק צ'ק פתרתי את התרגילים על הלוח, כשאני מביטה בגאווה אל חבריי העומדים ומוחאים לי כפיים. הייתי בעננים.

אבל לא לעולם חוסן….

הרומן המתמטי שלי נקטע באיבו. אריק חזר לטכניון, ואני חזרתי הביתה חולת אהבה.

בחינת הבגרות במתמטיקה הגיעה, ואני לא יכולה לזוז. אמא לא התרגשה, פתחה את אסם התרופות, תקעה לי את כל כדורי ההרגעה שלה ומיד באתי אל המנוחה והנחלה. הגעתי למבחן עם חיוך ענק של מסטולה. הייתי כל כך נינוחה ורגועה עד כדי כך שהמבחן נראה לי "קלי קלות" והשאלות מוכרות ומחייכות. חצי כיתה העתיקה ממני. איזה כבוד…

כשקיבלתי בבחינת הבגרות 100 (חבל שמיד התקזז עם ה-40 של המורה "גלובוס") יצאתי במחולות   וצרחתי. זה היה האושר המושלם. מרגע זה ועד היום לא נגעתי ולא השתמשתי במלכת מדעי המתמטיקה שבי.

רק שנים אחר-כך הבנתי שרכבות לא יוצאות ולא נכנסות לשום מקום, ובכלל לא משנה אם ברז ממלא או בריכה וש7×8- הם לא תמיד 56, כי הכול יחסי.

אך יש רק דבר אחד קבוע ונצחי: תות שדה, רצוי טרי ואדמדם, שוקולד, רצוי עם אגוזי לוז, ויד מלטפת של סטודנט, רצוי מהטכניון.

אגב, כשפגשתי את אריק לאחר שנים, הוא לא זכר בכלל שנתן לי שיעורים פרטיים במתמטיקה, והוא כבר היה גבר מזדקן קרח עם כרס. ככה זה כשהרכבות יוצאות והבארות מתמלאות…

אה, ועוד דבר. סידרתי לנכד שלי מורה פרטית למתמטיקה, סטודנטית מהטכניון….כדי שיהיה לו בהצלחה.

Avatar

אלון סוזי |להציג את כל הפוסטים של alon


« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חייבים להתחבר כדי להגיב.

למה הכסף שלנו קונה פחות? טייקונים וריכוזיות

למה הכסף שלנו קונה פחות? טייקונים וריכוזיות

אמנם הציבור בישראל הבין שיוקר המחייה בלתי נסבל וקשה לשמור על רמת חיים סבירה אך רובו עדיין לא הבין לעומק

"להיות הכי פסימיים עד ההחלטה והכי אופטימיים אחרי ההחלטה"

"להיות הכי פסימיים עד ההחלטה והכי אופטימיים אחרי ההחלטה"

קשה לכם לקבל החלטות? מפחדים לקחת סיכונים? נכשלתם כבר מספר פעמים? לא עשיתם את השינוי בזמן? לפרופסור יוסי יסעור, מרצה

הרשמה לדיוור
דרוש מהפך

דרוש מהפך

מערך שלם של אבחונים בנינו כדי לאפשר לילדים שלנו להגדיר את עצמם דרך העיניים המוגבלות שלנו. כן, אצלנו נמצאת המוגבלות

"העיוות זועק לי מכל פינת מציאות שאני נתקלת בה"

"העיוות זועק לי מכל פינת מציאות שאני נתקלת בה"

במשך שנים שימשה כעיתונאית בערוצי תקשורת מובילים וסיקרה את המערכות הפוליטיות, אך חייה השתנו בקיץ 2011, עם פרוץ מחאת

אודות Cafe

מגזין cafe מעניק ידע חדש, תובנות רחבות ונקודות מבט שונות ומגוונות בכל תחומי החיים: התפתחות אישית, חינוך, חברה, כלכלה, טכנולוגיה, הורות ועוד.

המגזין נולד בשנת 2011 בעקבות הרצון לעזור לבני האדם לחולל שינוי בחייהם, להגמיש את מסגרות החשיבה שלהם, להתחבר לכוח הפנימי והאמיתי הקיים בתוכם ולהתחבר לעולם חדש המציע יצירתיות גדולה, חשיבה חסרת גבולות ותוכן חדשני בכל טריטוריות החיים. הוא נועד לזרוק חכה לאלו הסקרנים לדעת, המתמידים לשאול והחפצים לפרוץ דרך הן ברמה האישית והן ברמה הקולקטיבית
לפרטים נוספים כנסו לאתר שלי:
www.sarit-zs.co.il

הרשמה לדיוור
קטגוריות
  • התפתחות אישית
  • חינוך והורות
  • טכנולוגיה ויזמות
  • רוח ומדע
  • כלכלה
  • עולם הרכב
מגזין קפה
  • דבר העורכת
  • ראשי
  • תנאי שימוש ותקנון
  • הצהרת נגישות
נבנה ע"י ByTheWeb

סרגל נגישות

    • visibility_offהשבת את ההבזקים

    • titleסמן כותרות

    • settingsצבע רקע

    • zoom_outזום (הקטנה)

    • zoom_inזום (הגדלה)

    • remove_circle_outlineהקטנת גופן

    • add_circle_outlineהגדלת גופן

    • spellcheckגופן קריא

    • brightness_highניגודיות בהירה

    • brightness_lowניגודיות כהה

    • format_underlinedהוסף קו תחתון לקישורים

    • font_downloadסמן קישורים

    • לאפס את כל האפשרויותcached

    • נגישות לייט
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס